עיקרי פּוֹלִיטִיקָה 40 המכללות הגרועות ביותר לסטודנטים יהודים

40 המכללות הגרועות ביותר לסטודנטים יהודים

איזה סרט לראות?
 
סטודנטים לומדים בתחילת מכללת וסאר בפוקיפסי, ניו יורק.אנדי קרופה / Getty Images



הגנרל פרסם את הרשימה השנתית הראשונה של 40 הקמפוסים הגרועים ביותר לסטודנטים יהודים בארצות הברית ובקנדה. בין המצטיינים שציטט העיתון היהודי הלאומי ישנם כמה מהמוסדות היוקרתיים ביותר להשכלה גבוהה בשתי המדינות.

תופס את המקומות הראשונים להתעלמות הם אוניברסיטת קולומביה ומכללת וסאר בארצות הברית, ואחריה אוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת מקגיל בקנדה. אוניברסיטת שיקגו מסכמת את חמשת הקמפוסים האנטישמיים המובילים. אני משער מזל טוב! לא בסדר כאן.

ה כללי findings are consistent with a study conducted earlier this year by the anti-Semitism watchdog group AMCHA Initiative, revealing that campuses with anti-Israel activity (often in the form of the Boycott, Divestment, and Sanctions movement) and where Students for Justice in Palestine פרקים מקדמים BDS ותומכים נגד מדינת היהודים, אנטישמיות נוטה להיות חלק מחייהם של סטודנטים יהודים.

ולמרות שאלה הם 40 הגרועים ביותר, ניתן למצוא אנטישמיות במסווה של אנטי-ציונות ברוב הקמפוסים. לכן, הימנעות מקמפוס אנטישמי קלה באותה מידה כמו פליט יהודי אירופי שמנסה למצוא דלת פתוחה לפני או אפילו אחרי מלחמת העולם השנייה.

אף על פי שאוניברסיטאות ניסו במשך עשרות שנים ליצור שיח אזרחי על ידי הפצת קודי דיבור והגינות - לרוב בלתי חוקתיים - הקבוצה היחידה שאינה מוגנת באופן שגרתי על ידי המגבלות הקיצוניות המגדירות את השיח האזרחי הן יהודים.

כדי להבין את הצביעות הזו נדרשת טיול קצר אל פעולתה של האוניברסיטה המודרנית. המחלקות המובילות בכל אוניברסיטה הן במדעים האמיתיים, ואחריהן המכללה להנדסה, ובימינו המכללה לעסקים.

תחומים אלה לא רק שואבים את הסטודנטים עם הרשומות האקדמיות הגבוהות ביותר, אלא שהפקולטות שלהם מביאות באופן שגרתי מענקים וחוזים המספקים לאוניברסיטה כסף תקורה.

לתלמידים אלה, למעט כמה יוצאים מן הכלל, אין זמן לפוליטיקה בקמפוס. קבלת תואר בהנדסת תוכנה לא משאיר לך מספיק זמן ללכת לשירותים, שלא לדבר על להשתתף בפגישות והפגנות פוליטיות בקמפוס.

יש את שאר האוניברסיטאות, מה שמכונה מדעי החברה והרוח. מחלקות אלה מושכות סטודנטים לא רק בעלי הישגים נמוכים אלא גם של אלים פחותים. לחלק מהתלמידים הללו יש יכולת מילולית גבוהה ותחומי עניין מהותיים חזקים. הם חמישה או עשרה אחוזים שהם תענוג שיש בכיתה ויכולים לקרוא ולהבין משהו תובעני כמו הפנומנולוגיה של הגל.

השאר שם כברירת מחדל. חסר להם העניין להיות שם. עבודה בחוץ מועתקת בכבדות; ומבחנים, לרוב מאמרים, נתונים לפרשנות, כאשר הצוות המינהלי מזכיר לפקולטה את המחויבות הכפולה לגיוון ושימור. אינך זקוק לתואר דוקטור. כדי להבין את המסר.

מחלקות אלה בשלושת העשורים האחרונים הפכו לאובססיביות כל כך לימודי דיכוי שיש פדגוגיה שלמה של המדוכאים. אז אם חלקם מדוכאים, חייבים להיות מדכאים. כפי שציין הגל, האדון אינו יכול להתקיים ללא העבד; כך גם המדוכאים אינם יכולים להתקיים ללא המדכא.

סטודנטים עם זמן על הידיים הופכים פעילים בפוליטיקה אוניברסיטאית וסוחבים איתם את המודל הכיתתי של המדוכאים והמדכאים. קבוצות אלה חוללות בפוליטיקה של דיכוי ובאמונה בחתך. על המדוכאים של קבוצה אחת לשלב כוחות עם המדוכאים של כל הקבוצות.

כמומחה לטרור במרכז היים סלומון ברידג'ט ג'ונסון כל כך מציין בחדות הגבעה, Black Lives Matter, תנועה אמריקאית, יוצאת לישראל כדי להוציא הודעה על ישראל המדכאת פלסטינים. לא רק שוד החמאס או הקלפטו-דיקטטורה של פתח עוברים מעיניהם, אלא מה הקשר בין ישראל לטענה כי שחורים הופלו ברצון ברחובות אמריקה?

שום דבר! לעומת זאת, ההדדיות דורשת כי מדוכאי העולם יתאחדו.

יהודים נתפסים לא רק כמשיגים גבוהים לבנים, אלא גם כתומכים במדינה מדכאת. התפיסה מתחזקת על ידי סגל המורה לקהל שבוי של סטודנטים כי ישראל היא המאחז האחרון של האימפריאליזם הבריטי.

פעילויות כמו שבוע האפרטהייד בישראל, וטו ההפרות ושיבוש הדוברים היהודים והפגנות לקידום תנועת ה- BDS נגד ישראל הן פשוט צינורות לאנטישמיות.

מנהלים לא רק שותפים לאידיאולוגיה של הסטודנטים האנטי-ישראלים. הם גם לא ששים להשתמש בכוחם כדי לעצור אותם מחשש שתהיה הפגנה נגד ישראל.

אז מה סטודנטים יהודים לעשות? אין דבר שהם יכולים לעשות עד שארגוני ההגנה היהודיים הליברלים יתמודדו עם הבעיה בקמפוס ויפסיקו למסור את הנושא לקמפוס הלל.

בקמפוס אחד שהכרתי, הפקולטה האפרו-אמריקאית ערכה הפגנה מחוץ לבניין הממשל פעם בשנה. שאלתי את אחד מעמיתי האפרו-אמריקאים מדוע הם עדיין טורחים לעשות זאת. הוא חייך ואמר, עלינו להזכיר להם שאנחנו עדיין כאן ומה אנו מסוגלים לעשות.

על ארגוני ההגנה היהודיים לשים לב. הזמן לדיון השקט מאחורי הקלעים עבר.

אברהם ה 'מילר הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה, אוניברסיטת סינסינטי, ועמית מכובד במרכז היים סלומון. עקוב אחריו @salomoncenter

מאמרים שאולי תאהבו :