עיקרי סרטים מייקל פימוגנרי על 'לכל הבנים 3' וקולנוע בית הספר התיכון הגדול

מייקל פימוגנרי על 'לכל הבנים 3' וקולנוע בית הספר התיכון הגדול

איזה סרט לראות?
 
נועה סנטינו בתפקיד פיטר קווינסקי ולאנה קונדור בתפקיד לארה ז'אן קובי לכל הבנים: תמיד ולתמיד .קייטי יו / נטפליקס



כשסיים לצלם את החלק הראשון של טרילוגיה חדשה שנקרא לכל הבנים שאהבתי קודם , שמבוססים על הרומנים הנמכרים ביותר של ג'ני האן, הצלם מיכאל פימוגנרי ידע שהוא היה חלק ממשהו מיוחד. שנתיים לאחר מכן, פיגמונארי, ששימש גם כבמאי וגם כמצלם של שני סרטי הסדרה האחרונים, מתכונן להיפרד מהפרויקט המצליח ביותר שלו עד כה.

בבכורה של 12 בפברואר בנטפליקס, הסרט השלישי והאחרון, לכל הבנים: תמיד ולתמיד , עוקבת אחר לארה ז'אן סונג קוביי (לאנה קונדור) כשהיא מתכוננת לסוף התיכון ולתחילת הבגרות. אחרי צמד טיולים שמשנים את החיים ודחיית מכללות קורעת לב משנים את תוכניותיה לעתיד, לארה ז'אן חייבת לדמיין מחדש איך ייראו החיים עם משפחתה, חבריה וחברתה, פיטר קווינסקי (נח סנטינו) לאחר סיום הלימודים.

בראיון בלעדי ל- Zoom עם Braganca מספר Fimognari על חווית הצילום של חלקים מהסרט הסופי בסיאול ובניו יורק, על תמיכת האוהדים המוחלטת שקיבלה סדרת הסרטים לאורך השנים, ועל הסצינה האחת שתמיד תיצמד אליו. הכי.

משקיפה: היית עם הטרילוגיה הזו מההתחלה, אבל איך הסתבכת לראשונה עם הפרויקט הזה? מה היה בטרילוגיה שגרמה לך להוט כל כך לקפוץ ולהישאר על הסיפון?

מייקל פימוגנרי: זה הגיע אלי דרך מפיק שעבדתי איתו הרבה זמן, מתיו קפלן, ועשינו סיפור אחר של מבוגרים צעירים [ביחד] שנקרא טוניאלי מאוד לפני שאני נופל ואני הייתי הצלם על כך.

תמיד היה לי קשר, כמו שרובנו, לסיפורים בתיכון [המסופרים] היטב. אלה כמה מהחוויות הבלתי נשכחות בחיינו, כאשר אנו מתמודדים לראשונה עם אהבה, חיכוכים עם חברים ועם אותם קשרים שמתחילים להיווצר ולהיפרד ו [שאנו] אולי לוקחים איתנו בעודנו ממשיכים הלאה. באמת יש לי נקודה רכה לקולנוע שעשה כל כך טוב, כמו סרטי ג'ון יוז, אני וארל והילדה הגוססת . כל אלה סיפורים ממש מסופרים על החיים ועל התיכון. מייקל פימוגנרי על הסט של לכל הבנים: תמיד ולתמיד עם לאנה קונדור בתפקיד לארה ז'אן קובי.קייטי יו / נטפליקס








אני רק חושב שמה שג'ני [האן] כתבה בספריה עוסק מאוד באותם נושאים של מציאת אהבה, חיפוש אנשים שאתה מתחבר אליהם והתמודדות עם כל החרדות הכרוכות בבחירתך בעצמך. באופן הזה, אני עוקב אחר הסיפורים שמתחברים אלי בלי קשר לז'אנר, כך שזו הייתה בחירה קלה עבורי.

קשה מספיק לביים סרט המשך אחד טוב, שלא לדבר על שניים כמו שעשית עם הסדרה הזו. איך ניגשת לכיוון שלך בסרט הזה? האם אי פעם הרגשת לחץ להעביר לאחר ההצלחה של הראשון?

אני מסתכל על כל שלושת הספרים ושלושת הסרטים כסיפור אחד. אז כל סרט הוא רק מעשה באותו מסע לארה-ז'אן הגדול יותר. הראשון הוא הגשמת המשאלה, סיום האגדה, הפנטזיה המאושרת תמיד למצוא רומנטיקה, שם מסתיימים רומנים רבים. אתה די מוצא האחד , אתה מצליח והולך אל השקיעה, וזה נהדר. אָנוּ כמו מסקנה זו.

מה שהספרים של ג'ני עושים כל כך טוב זה שהם מאפשרים למערכת היחסים הזו להתפתח ועדיין להיות מהנים וליהנות מהעולם, אבל גם עוסקים במה שקורה אחרי בשמחה. וזה הסרט [השני], שעניינו יותר כיצד העבר משפיע על ההווה. [לארה ז'אן] עדיין עוסקת במכתב שנשאר מאחור ו [כל הדמויות] מדברות גם על דברים שהשאירו. יש כמוסת זמן, יש בית עץ מילדותם - זה הכל לפני, אבל [איך] זה משפיע עליהם עכשיו. יחסי העבר בין ג'ן לפיטר הם ש [לארה ג'ין ופיטר] צריכים לעבור. מה שעושה את זה חשוב זה לעבור את השלב ההוא של מערכת יחסים זה איך מגיעים למערכת היחסים העמוקה יותר שחווים פיטר ולארה ז'אן בסרט השלישי. לאנה קונדור בתפקיד לארה-ז'אן קובי, ג'ון קורבט בתפקיד ד'ר דן קובי, ג'אנל פאריש בתפקיד מרגוט קובי, אנה קאתקארט בתפקיד קיטי קובי, סאראיו בלו בתפקיד טרינה רוטשילד, ב לכל הבנים: תמיד ולתמיד .ג'והאן נו / נטפליקס



בסרט השלישי הסתכלתי על זה כמו איך העתיד משפיע על ההווה. עכשיו, אנחנו מדברים על מטרות חיים ומערכות יחסים, איך אנחנו משדרים את זה החוצה לתוך שנה אחת, חמש שנים, 10 שנים, 50 שנה. זו פנטזיה שונה מזו שהייתה ללארה ז'אן בסרט הראשון כשכמעט סתם חשבה [שחייה] הם רומן רומנטי. היא עדיין מפנטזת, אבל עכשיו מדובר בהישגי חיים מוחשיים יותר. יש בגרות דרך כל הסיפור שהופך את הסרט השלישי לחדש כי לארה ג'ין היא המספרת שלנו והיא סוג של נושאת אותנו דרך החוויה. אנו יכולים לראות את חרדתה מהעתיד, אך גם לראות כי בגרותה היא זו שנותנת לה כוח להתעמת עם היחסים והתקוות שיש לה לעצמה כסופרת.

הקולנוע של זה משקף את הבגרות ההיא. אחת הבחירות שעשיתי הייתה שאנחנו מתמודדות עם סוג אחר של פנטזיה כשאנחנו נכנסים לחוויות הפנטזיה. יש בה קצת יותר התמקדות בתור מבוגר צעיר ופחות בה כקוראת ספרים רחבת עיניים שלא תצא מחדרה, [שהייתה] הדרך בה הצגנו אותה בראשונה.

לכל הבנים פיתחו את בסיס המעריצים לאורך השנים, והם מאוד להוטים לשים לב לפרטים הקטנים. מה הפירוש של סוג כזה של תמיכה ואיך אתה מרגיש כשאתה מתקרב לתאריך השחרור?

אני כל כך בר מזל ואסיר תודה שהם אכפת להם כמוהם. זה די נהדר כי לנו - אני עצמי, השחקנים, כל הצוות - אכפת מאוד מהפרטים בעצמנו, בין אם זה הביצוע או האביזרים או תפאורה ההלבשה. לכן, אם יהיה להם אכפת כמוהם זה ממש מספק. שאלת קודם על הציפיות שמגיעות עם משהו כזה, ויש לנו גם את הציפיות האלה. אנו מקפידים על תקן זה ומקווים כי אנו מעניקים להם גם את אותה חוויה שהם רוצים.

אני אוהב את זה. אני אוהב את האוהדים, אני אוהב כמה הם מתרגשים, ואני מרגיש שזה קצת מריר בשבילי. אני מתרגש מה 12 בפברואר, אבל חשבתי על זה לכל הבנים כמעט כל יום מאז 2017 ואני לא יודע מה יקרה כשאני לא אצטרך לעשות את זה יותר. (צוחק).

קיבלתם את ההזדמנות לירות לא רק בוונקובר ובניו יורק אלא גם בסיאול. האם אתה יכול לדבר קצת על החוויה הזו ועל ההחלטה היצירתית לצלם באותן ערים מטרופולין שונות בתכלית?

סיאול הייתה מיוחדת. מה שהיה ייחודי, באופן כללי, הוא ששני הסרטים הראשונים שלנו צולמו לחלוטין בוונקובר ובנינו שם משפחה. רוב הצוות של הסרט הראשון, וברור שכל השחקנים מהסרט הראשון, היו כולם חלק מהשני והשלישי, אז כולנו התבגרנו ביחד. זה מרגיש כמו משפחה כשאנחנו במערך, במיוחד כשאנחנו במקומות המוכרים שלנו כמו בית קובי או התיכון. זה מרגיש כמו הבית שלנו, התיכון שלנו.

לכן, ההיבט החדש לקח איתנו הרבה מאותם בני משפחה בזמן שנסענו ואני יודע שאחת משברונות הלב כרגע, בין שברונות הלב הרבים בעולם כרגע, היא שאנשים לא יכולים לנסוע. אני יודע שכולם מייחלים לחזור לראות משפחה או סתם לראות משהו חדש.

אני חושב שאתה צריך שהדמויות שלך יגיעו למטה וימצאו דרך לצאת מזה כדי להשתפר, והן כן.

אני חושב שאחד החלקים בסיפור הזה שקריטי לצמיחתה של לארה ז'אן הוא [שהיא] היא נוסעת. היא נוסעת לסיאול ומתחברת מחדש עם המורשת שלה, עם הזיכרון של אמה וכמה מהמקומות שאמה חוותה. ואז, היא גם נוסעת לניו יורק ומשהו קורה לה שם לא צפוי והיא לא יכולה להתעלם מהשינוי שחוותה. יש חוויות חשובות מאוד במסעה של לארה ז'אן העוסקות במקומות חדשים.

התחלנו את ההפקה בניו יורק, נסענו לוונקובר כמעין בסיס הבית שלנו לסיפור פורטלנד [חלק מהסיפור] וסיימנו את ההפקה בסיאול. זו אחת החוויות המיוחדות מאוד לגבי הסרט, היכולת לעשות את כל זה עם צוות השחקנים והצוות.

איך היה לראות את לאנה ונח נכנסות לעצמן בשנים האחרונות? מה לדעתך באמת מכר את הקשר שלהם ואת הקשרים המשפחתיים שראינו בטרילוגיה?

אני חושב שידענו כשצילמנו את הסרט הראשון שלנה ונח הם מיוחדים והם גם מיוחדים ביחד. באותה תקופה, ניסינו פשוט לעשות את הסרט הכי טוב שיכולנו לכבד את ספרה של ג'ני, ואתה לא יודע שמשהו מתפוצץ כמו שהוא עושה. אבל אני כל כך שמח וגאה בהם. מגיע להם [ההצלחה], אך הם לא השתנו. כשחזרנו לעשות את הסרט השני והשלישי, הם הופיעו ועשו עבודה נהדרת, כמו תמיד.

מכיוון שכולנו הכרנו כל כך טוב והקאסט כבר יצר קשרים אלה, זה היה ממש כמו לערוך מפגש משפחתי עם מדלן [ארתור] ואמיליה [ברנאק], טרצו [מהורו], ג'ון קורבט ואנה [קת'קארט]. אנה נכנסת לחדר והיא פשוט עושה הכל טוב יותר. היא פשוט מצחיקה ומתוקה. והתקבלנו בברכה בדמויות חדשות כמו סראיו [כחול], שהוא נהדר. המשפחה רק התרחבה.

גם באתגרים של הפקת הסרטים - תמיד יש משהו בוער או סופת הרעמים שלא הייתה אמורה לקרות - יש משהו בהתמודדות עם אותו עולם שעדיין מהנה. אני חושב שזו חלק מהסיבה שבגללה המשפחה נשארת ביחד.

האם יש לך זיכרון אהוב על המסך מכל אחד משלושת הסרטים?

תמיד הקניטו אותי קצת בגלל שנהניתי מהרגעים האפלים יותר מהמאושרים. (צוחק). אז אחד המועדפים עליי הוא סצנת הפרידה באקווריום נ.ב. אני עדיין אוהב אותך .

הסיבה היא מכיוון שאני רואה בטרילוגיה ישות אחת, כמסע לארה ז'אן אחד - מהילדה שכתבה בחשאי את מכתבי האהבה שאף אחד לא אמור לקרוא, וכלה בבחורה שתעשה בחירות גדולות לגבי עצמה. זה מסע די גדול שיהיה לנו בעוד שנתיים. וסצנת התפרקות האקווריום היא נקודת האמצע של אותה תמונה גדולה יותר. בדיוק כמו שהיית מצפה, כנקודת שפל של מערכה שנייה, זה די נמוך.

זה גם טרגי בכך ששניהם אוהבים ורוצים להיות אחד עם השני, אבל הם עדיין לא הבינו איך לתקשר. היא מציעה את השרשרת שהוא השיג לה, והוא לא יודע להגיד לא, אז הוא ניגש לעזור לה להוריד אותה, ואף אחד מהם לא עוצר את זה. כל מה שהם צריכים לעשות זה להגיד שאני לא רוצה את זה. אני רק רוצה אותך, אבל הם עדיין לא למדו איך לומר זאת.

ואז, הם מתרחקים זה מזה, והמרחק [מרגיש כמו] לנצח. זו אחת מאותן תחושות בחיים שבהן אתה נמצא ממש ליד מישהו, ואתה מרגיש כאילו אתה נמצא במרחק של קילומטר מהן. אני מוצא את זה קורע לב ומיוחד. זה המקום אליו אתה צריך ללכת לפני שתוכל לבנות אותם לגיבוי למשהו חזק יותר ושהוא מסוגל לעשות בחירות חיים גדולות יותר בסרט השלישי. זו גם הסצנה שגרמה לי לרצות לביים את הסרט [השני]. אני חושב שאתה צריך שהדמויות שלך יגיעו למטה וימצאו דרך לצאת מזה כדי להשתפר, והן כן.


ראיון זה נערך ותמצה לשם הבהירות.

לכל הבנים: תמיד ולתמיד יהיה זמין לזרום בנטפליקס החל מה- 12 בפברואר.

מאמרים שאולי תאהבו :