עיקרי בידור אפס כוכבים: 'פורטו' של אנטון ילכין הוא עומס סחף יומרני

אפס כוכבים: 'פורטו' של אנטון ילכין הוא עומס סחף יומרני

איזה סרט לראות?
 
לוסי לוקאס ואנטון ילכין נמל .קינו לורבר



אנטון ילכין, השחקן האמריקאי הצעיר יליד רוסיה שעשה רעש בגיל 11 עם אנטוני הופקינס. לבבות אטלנטיס, המשיך לתפקידים מובלטים בשניים מסע בין כוכבים סרטים, ומת בשנה האחרונה בצורה טראגית כשג'יפ צ'ירוקי שלו החליק בכביש תלול לאחור ומחץ אותו, עומד כעת בפני יותר מזל רע, לאחר מותו, עם שחרורו של סרטו האחרון, עומס יומרני של סוולים מתוצרת פורטוגל שהיה צריך נקבר בכספת נעולה ללא מפתח.

ילכין מגלם את ג'ייק, נווד אבוד בן 26, מנוכר ממשפחתו וחי יד לפה בעיירה ליד ליסבון שממנה הסרט זכה בתואר. לג'ייק אין פוקוס. הוא מסתובב בטירוף, עושה עבודות משונות וקורא. בבית קפה של כל הלילה פוגש את מתי, סטודנטית צרפתית בשנות ה -30 לחייה, שבילתה זמן רב בפח סוער וכעת היא מנהלת רומן עם פרופסור מבוגר בהרבה שפגשה בזמן שלמדה בסורבון. היא צופנת מפתה של דמות שאף אחד לא טורח להסביר, אותה מגלמת לוסי לוקאס, שחקנית איומה עם מבטא שאינו מזוהה שזועקת בייאוש כתוביות. מסיבות שמעולם לא מוסברות, ג'ייק ומתי מכים את השק (או, למען האמת, מזרן מלוכלך על הרצפה) ומקיימים יחסי מין כל כך גדולים שהם נופלים בטרוף ומתחילים לצטט את פרוסט. למחרת בבוקר, היא משאירה אותו עירום ושכול, מעולם לא רוצה לראות אותו שוב. היא מתחתנת עם הפרופסור המזוקן וילדה.

שנים חולפות. היא גרושה, בתה היא ילד פלא מוזיקלי שמנגן בכינור. נראה שהם נפגשים ופוגעים בשק שוב, אך כפי שמבהירים הכיוון העמלני (על ידי מישהו שדורש אנונימיות בשם גרג קלינגר) וכתיבה משותקת (מאת לארי גרוס), כל הסצינות של אורגזמות מזויפות הן חזרות פנטזיות מהעבר. הסרט עובר ומתנועע באינספור אזורי זמן. סצנות שלמות חוזרות על עצמן עם חצאי משפטים חסרים לשום מטרה אלא להעיק את כולם עד דמעות . למרבה המזל, אף סצנה לא נמשכת מספיק זמן כדי לפתח אופי או להניע את הנרטיב. זו דוגמה אופיינית לסוג הסרטים הריקים והראשיים שנוצרו בימינו על ידי במאים שחושבים שמעניין לראות שני אנשים הולכים ברחוב נושאים ארגזים.


נמל
(0/4 כוכבים )
בימוי: גייב קלינגר
נכתב על ידי: לארי גרוס ו גייב קלינגר
בכיכובם: אנטון ילכין, לוסי לוקאס,פאולו קאלאטר ופרנסואז לברון
זמן ריצה: 76 דקות.


לדיאלוג, קבל את זה. היא: כל מילה שאנחנו אומרים זה לזה וכל מחווה שאנחנו עושים היא להיות בדיוק כמו שהיא. הוא: אני אגיד לך את החלק המפחיד באמת - זה לא מרגיש עניין של בחירה.

הבלגן הזה נעשה מטופש עוד יותר על ידי ציון איום שמציג מוזיקת ​​פסנתר גרועה שנשמעת כמו סטודנט מתחיל למוזיקה שמנגן סולמות. אולי אנטון ילכין עשה בחירות אקסצנטריות. איך עוד אתה מסביר להסתבך בסרט זה לא חשוב? מפורסם בקסמו המתוק ופניו התינוק, הוא אפילו לא נראה כמו האני הקודם שלו. חיוור, כושם ואנמי, כשקו השיער שלו נסוג לצורת וי וקמטים גרמיים וחדים במקום בו היו בעבר עצמות הלחיים, הוא בכלל לא נראה טוב. אולי זה היה התסריט. אבל פשוט הכל בערך נמל כל כך מדאיג, שהוא גובל בסכיזופרניה.

מאמרים שאולי תאהבו :