עיקרי טֵלֶוִיזִיָה הילד ב'מנדלוריאן 'הוא עדיין תינוק (יודה) ועושה תינוק (יודה) דברים

הילד ב'מנדלוריאן 'הוא עדיין תינוק (יודה) ועושה תינוק (יודה) דברים

איזה סרט לראות?
 
הילד אוכל ביצה אחת מני רבות ב'הנוסע ',' המנדלוריאן 'דיסני +



עונה 2, פרק 2 של דיסני המנדלוריאן הנוסע בהחלט פצה על זמן אבוד על תוכן הילד מהמרשל בשבוע שעבר, לא? הפרק מתחיל באישור שעדיין חייב להיות מחיר על ראשו הקטן והמקסים, עם האחרון בשורה ארוכה של אנשים מתים שחשבו לנסות לחטוף אותו, והוא נוכחות מתמדת לאורך כל הדרך, ולא את תפקיד הרקע יותר היה בסיבוב הריגת הדרקונים בשבוע שעבר.

אבל בין הניסיון הטעון לעבור עצירת תנועה אקראית לכמות המיותרת של עכבישים זרים נוראיים, הצפייה ב'הנוסע 'העלתה בראש את אחד הדברים האהובים עליי ביחס בין הגיבורים העיקריים שלנו, ואכן, כוחו של להראות באופן כללי: הילד אינו פרגון של טובות שגאל את צייד הראשים המשופשף.

עובדה, הילד הוא ... ילד. הוא נראה חמוד ולא צנוע, בטוח, אבל הוא גם יאכל (לפחות!) ארבעה תינוקות בזמן שגבך מופנה. הדמות הראשית של שכירי החרב הקשוחים שלנו היא זו שלעתים קרובות (לנסות) למנוע ממנו לעשות משהו מחריד בתמימות. הוא כבר רגיש לכוח, וכבר עוצמתי, אבל הוא גם לא מעל להפר את כלל המדע הבדיוני מספר אחד, שהוא אל תנסה לקיים אינטראקציה עם ביצים נטושות לכאורה בכוכב זר. (האם מישהו אחר היה משוכנע שהוא עומד לקבל את Facehuggered ?! ולראיה, מנהל האמנות היצירתית של לוקאספילם, פיל סוסטאק. הזכיר שהילד שאכל את הביצים היה מטריד בכוונה, בגלל השפעה קומית.)

זה גורם לדינמיקה מעניינת יותר מהאיש הטיפוסי שלך שהבחור הרע הזה מצא מישהו חמוד וזה גרם לו להבין שהוא רע לא היה נחמד מאוד! דמי נסיעה. כדי לחזור לתור הארוך של אנשים מתים שניסו לחטוף את הילד, מנדו ממש מפיל אחד מהשמיים על שהניח סכין על המפלצת הקטנה שלו, ושניהם מושכים בכתפיהם וממשיכים הלאה.

יתרה מכך, למנדו יש נקודה רכה לחבר הירוק הקטן שלו הוא לא הסימן היחיד לטוב שראינו מהגיבור (האנטי) שלנו, שכן סוף פרק זה מפנה ישירות לרגעים מפרק 6 האסיר בעונה שעברה. עם ההחלטה להציל את חייו של סוהר (ולהכות ולכלוא את הצוות בו הוא סייע מלפרוץ לכלא מלכתחילה), מנדו מרוויח את עצמו ואת הילד (ותגלם הדו-חיים שלהם) מעבר חופשי מ סיירי כביש רפובליקה ייעודיים שטרם ראינו בהם מלחמת הכוכבים . הרגעים האלה שמתחזקים לפרקים קודמים באמת עוזרים להרחיב את רקמת החיבור למופע שהוא ברובו בעיה בשבוע.

ב היצירה הקודמת הזכרתי שמצוק של פרק אחד כנראה יהיה חשוב למשנהו, אבל זה לא תמיד היה המקרה עם התוכנית הזו. אנחנו עדיין לא יודעים ממי הדמות המסתורית במדבר אחרון העונה הייתה, שלא לדבר על זו בסוף הפרק האחרון. (האם הם אותו אדם? כנראה! האם זה בובה פט? אני בטוח מקווה שלא!) אדוות קטנות שהופכות לגלים גדולים כאלו אף על פי כן, האם נותנים ליקום של התוכנית הזו את התחושה החיה המקסימה שהייתה יכולה להיות חסרה בהיותם רק להראות על בחור בשריון מגניב עם צעצועים קרירים יותר שמנסה להיות משרת מוכשר בטירוף של בית המשפט.

הקצב ממשיך להיות אלמנט מרתק גם לעונה זו. שני פרקים פנימה ואנחנו רק אולי עומד לראות מנדלוריאני אחר, למרות שהובטח לו בתחילת כל פרק! כרגיל, ההסטות לאורך הכביש הן די והותר בכדי לפצות על משך זמן הדרך לשם. מי צריך לראות מנדלוריאני אחר כשלפרק הזה יש נמלה ענקית בשם ד'ר מנדיבל ?!

אבל הכוח העיקרי של המופע הזה הוא שלא מנסה להיות אופרת חלל אפית בקנה מידה. רק גבר (דלוריאן) וילד, שמנסים לטבול את דרכם במכשולים שהגלקסיה זורקת לעברם. גם אם המכשולים האלה הם עכבישים ענקיים שכנראה אפשר היה להימנע מהם בבקשה ילד אל תחטוף עוד ביצים.


נקודות תצפית הוא דיון קבוע למחצה בפרטי מפתח בתרבות שלנו.

מאמרים שאולי תאהבו :